א א א
הכנס טקסט בתמונה

בלוגרית מחלות אוטואימוניות GUT: הדרי כהן ואזנה

המסע שלי מעמיק, חוקר ולא מתפשר של חיפוש פתרונות פחות קונבנציונליים מהרפואה המודרנית שהתשובות שלה אכזבו אותי מאוד, בלשון המעטה. 

כך גיליתי את תחום הרפואה הפונקציונלית, הוא כבר מאוד מוכר בעולם ועדיין כמעט שלא נשמע בישראל, בתמונה שצירפתי אני מפרטת את כל מה שהוא כולל שזה בעצם בחינת שורשית של התזונה ואורח החיים שלנו. 

אני מנסה על עצמי את מה שאני לומדת, אחרי הכל אני לא רואה חשש בפתרונות טבעיים ואשמח לשתף אתכם בתובנות שאני חווה תוך כדי. מתוך המקום של השיפור המטורף שאני חווה בגוף החלטתי שאני חייבת להפיץ את המידע הזה החוצה. 

אשמח מאוד שתביעו עניין, תשפו מה אתם חושבים ומרגישים על כל כתבה או מידע חדש שמתקבל ותיקחו חלק זה יכול לתרום לכולנו בתהליך של יצירת רימיסיה של המחלה. 

אני משתפת את כל המידע שאני אוספת ולומדת גם בעמוד שלי
מחלות אוטואימוניות – GUTבו אני מנסה לצמצם את הפערים הגדולים שיש במדינת ישראל בתחום המחלות האוטואימוניות על ידי הנגשת מידע בעברית לשינוי תזונה ואורח חיים לטובת הרדמת המחלה. 

אשמח שתצטרפו איתי Hadari Cohen Vazana למסע המרתק הזה של לא לוותר לעצמנו על אורח חיים מתקן ומאזן. ובעיקר לא לוותר על בחירת הידע שאנחנו מכניסים לראש מהיום עבור בריאותנו. 

אני בדרך להיות אמא בפעם הראשונה בעזרת השם! אני משתפת את מה שעל הלב שלי והכי פתוח אחרי קריאת השאלות כאן מידי יום.  
אני לא הייתי רוצה לשבת ולספר לילדים שלי שלאמא שלהם אין כוח לטפל בהם ולהרים אותם והיא נזקקת לעזרה בעצמה.  
 
יש פוסטים שאני פשוט לא יכולה להגיב להם , מרגישה חסרת אונים.  
אני מרגישה שאני רוצה לצעוק בכל הכוח לבן אדם שרשם את זה!!!  
אתה לא חייב לקחת תרופות כדי לעצור את המחלה !  
את לא חייבת לפחד למות מתרופה ניסיונית נוספת וחדשה כדי לעצור את הסימפטומים !  
למה לשבת ולספר לילדים על המחלה ? למה לא לחפש פתרונות אחרים כמו תשבות יותר טובות להגיע לבריאות???  
איך אפשר לצעוק את זה דרך מילים לכל כך הרבה פוסטים כאלה??  
 
כואב לי שאנשים מתקשים להאמין שאפשר על ידי תזונה להרדים את המחלה הכרונית. כואב לי שמחליטים מראש לוותר! כואב לי כי הם יעדיפו טיפול כימי שגומר את מערכת החיסון ומאפשר תופעות לוואי של מחלות חדשות, כואב לי כי הם כל כך השלימו עם המחלה שהם הפסיקו להלחם למציאת תשובה טובה יותר!  
 
מה שהכי קשה לי בזה היא הידיעה שיש דרך אחרת שלא דורשת טיפולים כימיים, לא פגיעה במערכות הגוף, לא עצירה חלקית (במקרה הטוב) של המחלה. אבל היא דורשת שינוי תזונה! היא דורשת שינוי אורח חיים וחשיבה! קל יותר לאנשים להישאר סקפטיים מאשר לנסות כי זה דורש מאתנו שינוי!  
 
אני בחרתי בדרך שדורשת ממני מאמץ! וויתורים על מזונות! הבנה שאסור לי לחיות ולהתנהל כמו שעשיתי עד לאבחנה של המחלה! שינוי שדורש השקעה וויתור על החיים הקודמים שחייתי!! ולא בליעת כדור אחד ביום או אינפוזיה מספר פעמים בחודש ואז לקוות לטוב כמו שהפרופסורית בהדסה רשמה לי.  
 
גם בי יש את כל הגנים של המחלה הכרונית אני לא יכולה לכבות או לשנות את העובדה הזו ! אבל אני יכולה לבחור אם הם יהיו דלוקים או כבויים !  
אני בחרתי לכבות אותם. ואני עושה בחירות שישמרו על ההחלטה הזו שלי בכל יום!  
 
אבל אני זוכה לפרות שאין להם מחיר בעולם !!! אני חיה עם נפש שקטה שאני מצילה את עצמי, שבריאותית אני חיה כמו לפני המחלה! שאני לא מפחדת לבנות תא משפחתי שיהיה תלוי בי!  
ובעיקר העובדה שאני לא אצטרך לספר לילדים שיבואו שאמא חולה במחלה כרונית וקשה לה. אני אלמד אותם את כל מה שאני בחרתי ללמוד על איך לחיות בריא, כדי שהם יזכו מתוך השכלה וידע למנוע דברים כאלה מראש.  
 
כל פוסט כזה שאני קוראת מסביר ומזכיר לי בכל יום מחדש גם שקשה לי עם אורח החיים הבריא והנקי, ועם כל הוויתורים, בחרתי נכון.  
 
יש לי עמוד שבו אני מנסה להעביר כל פעם מעט מהידע שלי כדי שעוד אנשים וכמה שיותר! יזכו בע"ה ללמוד ולחוות בריאות.  
מחלות אוטואימוניות – GUT