א א א
הכנס טקסט בתמונה

יעל כהן לב - סופרת: את חיי המוזיקאליים התחלתי בגיל שש כשחיקיתי זמרות אופרה ומאז לא הפסקתי... הייתי צ׳לנית ואחרי ״תלמה ילין״ למדתי משחק ומוזיקה. הצ׳לו המשחק והשירה הביאו אותי להשתתף בהצגות בהבימה ובקאמרי והיו תשובה לתאוות הבמה שזרמה בי, אך מעל לכל אהבתי להופיע בפני ילדים בשירה וסיפור ובתיאטרון הקרון בהפעלת בובות ענק. עיניהם הפעורות והצמאות, תגובותיהם הספונטאניות, סקרנותם ומעל לכל צחוקם...תמיד היו חדווה ומקור אנרגיה עבורי.

שרתי באופרה הישראלית החדשה מאז הקמתה ולימדתי ומלמדת פתוח קול, בעיקר זמרים

יוצרים. בשנים האחרונות אני כותבת ומשיריי שרים זמרים נפלאים כמו מירי מסיקה והראל סקעת.את ילדותי השלישית אני חווה בזכות ששת נכדי האהובים…

״בחצר של סבתא״ הוא ספר הביכורים שלי. יש בו שירים על ילדים ומפיהם והוא מיועד לילדים ולמבוגרים שזכו להשאר ילדים…בעצם, לכל מי שאוהב את העברית מתגלגלת על הלשון בחרוזים ובקצב שירה.

אה… כן… וקיימת לצידי ה- גברת. גברת טרשת.

היא קבעה מושבה בחיי ולקח זמן רב עד שהבנתי שהיא לא מתכוונת ללכת. מכיוון שכך, אין ברירה אלא להתחבר אליה, לגלות ולמצות את הטוב שהיא מביאה איתה. למדתי להאט. זה הדבר הקשה ביותר עבור מי שחיה מסביב לשעון. שעות ודקות נמדדו וחיי נדחסו לתוכן בכוח ובמהירות.

השעור שלי מהטרשת- ללמוד מתינות מהי. כשיש מתינות- הסטרס נחלש, האיכויות מתגלות ומפסיקים לרדוף אחרי החיים. חיים אותם.

לא אקרא לטרשת מתנה. לא ולא! אך אקרא לה שיעור… וכמו שסבתי האהובה נהגה לומר ״כל החיים לומדים״.

השאירו פנייה לאומן:

[/vc_column_text]

שם מלא

מספר טלפון

דואר אלקטרוני

תוכן הפנייה

[/vc_column_inner]