א א א
הכנס טקסט בתמונה

מיכל גרבינר - צלמת וציירת: מיכל גרבינר צלמת וציירת אני מאובחנת בטרשת נפוצה כבר 25 שנים, כאשר ברוב הזמן לא נתנה אותותיה , דבר שאיפשר לי להיות בצבא שנים רבות, להיות הייטקיסטית, שיאצואיסטית, דולה ומורה לרפלקסולוגיה. בשנים האחרונות (עקב טיפול לא מתאים), מצבי הדרדר, ומשפיע על תחביבי היום.

הצילומים שלי מביאים את נקודת מבטי על מה שאני רואה ובזה יחודם. אני מצלמת במצלמה קלה מאוד וללא עדשות (על מנת לא להעמיס משקל) והצילומים שאני מדפיסה על קנבס הם ללא עיבוד ועם המון אהבה לצילום ולמה שאני מצלמת.

בשנים האחרונות אני מציירת מנדלות. לציור זה הרבה רווחים עבורי. עבודה על מנדלה היא מאוד מדיטטיבית ועובדת רק על האונה הימנית של המוח, דבר הגורם להפעלתה ולאיזונה כנגד האונה השמאלית. כמו כן מפעילה קשר מוח-עין-יד, ובכך אני מתרגלת יכולת כתיבה ועבודה עדינה.

ניתן להזמין קנבסים, ספלים, משטחים לעכבר ועוד, על פי בחירה משלל הצילומים והדוגמאות.

פייסבוק הזכיר לי את ההקדשה הזו שהקדשתי לאורה גבע לפני 5 שנים
http://www.youtube.com/watch?v=_FXoyr_FyFw

היום אני מקדישה את היצירה האלמותית הזו לעצמי.

כשהייתי ילדה/נערה ניגנתי על אורגן חשמלי מוסיקה לעוגב (שכן..אין לי עוגב בבית:-) ) נגינת עוגב היא מאוד מורכבת-כל גפה (4 גפיים: יד,יד,רגל,רגל) מנגנת משהו אחר והכל ביחד מתאחד בהרמוניה כדוגמת יצירה זו.
בגיל 30 יצאתי, מטעם הצבא, ללימודים אקדמאים מלאים… רק לומדים (תואר ראשון בשנתיים במקום בשלוש).. ופתאום נהיה לי זמן לחיות … קצת אחרי תחילת הלימודים בבר אילן, קיבלתי את ההתקף הראשון של הטרשת נפוצה.. קצת אחרי, איתרתי את המורה שלי לנגינה מגיל 17, וחזרתי לנגן על האורגן (גם באך כמובן!!!). בד בבד להכיר את הגננת והמורה של הילדים (כי פתאום אני בבית גם באמצע היום או מתחילה מאוחר יותר), נגינה, לימודים ויציאה מההתקף..זה היה בנובמבר1991

25 שנה אחרי, היום, אני מחייכת לעצמי ואומרת שעוגב/ אורגן הוא כלי למאובחני טרשת חדשים, צעירים.. היום אין מצב שהייתי יכולה לנגן בכזו מהירות אצבעות, בכזו תנועת רגליים על הפדלים (בעצם אולי מנואט בקצב איטטטטטטייי). יחד עם זאת, אני שמחה שיכולתי, שניגנתי, שחוויתי את כלי הנגינה העוצמתי והמדהים הזה.

השאירו פנייה לאומן:

[/vc_column_text]

שם מלא

מספר טלפון

דואר אלקטרוני

תוכן הפנייה

[/vc_column_inner]