א א א
הכנס טקסט בתמונה

עלוית ברנדלק - אומנית רב תחומית: המזל שלי המזל הטוב לובש צורות שונות , לעיתים הוא מתגלם בכרטיס זוכה בפייס, לעיתים כשהגשמים באים בעתם, ולעיתים במציאת בן הזוג הנכון. אצלי המזל לבש תחפושת ייחודית, יוצאת דופן :טעות באבחנה , בדיאגנוזה של הטרשת.

את ההתקפה הראשונה של הטרשת קיבלתי בסיום לימודי הרוקחות  , בדיוק ברגע שבו העפתי

את לוחות המבחנים מהשולחן, וציפיתי להתחיל את החיים כאדם בוגר ,לעבוד, להתפרנס , לבלות ולתפוס בעל… המחלה תפסה אותי. בלי סיבה , בלי  אזהרה הרגלים הפסיקו לסחוב ואני מצאתי את עצמי, שוכבת במיטה, בלי כאבים אבל גם בלי יכולת  ללכת יותר משני מטר רצוף. מתקשה בביצוע פעולות בסיסיות. במשך חודש  שחור אחד, בלעתי ויטמינים, לקחתי סטרואידים ובעיקר אספתי דיאגנוזות שגויות מרופא המשפחה ומרופאים  מומחים. כשהחודש  נגמר חזרתי ללכת ,והרופאים , המשפחה והחברים , הסכימו סוף סוף על  הדיאגנוזה : אפקט פסיכוסומטי, פחד מהתחלה חדשה אחרי סיום הלימודים. מאמא למדתי לא להיעלב מהמונח  "אפקט פסיכוסומטי" , להבין שהקשר בין גוף לנפש הוא מסלול  דו כיווני היכול לעזור בריפוי .  אמא דחפה אותי  לתפור, לפסל, לרקום, או לצייר ,ליצור בכל דרך אפשרית  גם בזמנים שאני שוכבת במיטה ורק הראש והידיים עובדים.  אמא הראתה לי איך ניתן להפוך קללה לברכה. כך עברו חלפו 20 שנה, ואני חייתי חיים מלאיים, הספקתי לעבוד בשלושה מפעלי תרופות (מבלי שבקורות החיים יירשם שאני חולה),מצאתי את האחד והיחיד (ללא שהפחדתי אותו במחלה שאני מביאה לבית המשותף) ויחד הקמנו משפחה (מבלי שאחשוש מהשפעות גנטיות אפשריות). וגם כשהטרשת "נחה" ואני הייתי בין התקפות ,המחט ומכונת התפירה תמיד המשיכו  לעבוד,  האושר שביצירת  רקמות ואפליקציות  לא נח, והאפשרות לצייר עם חוט ומחט המשיך להניב סיפוק ויופי בחיי. גם היום כאשר 20 שנה של התקפים הפכו למחלה רציפה המתקדמת  ללא הפסקות , וגם כאשר אובחנתי לבסוף כחולת טרשת , והתחלתי לקבל את הטיפול המתאים, עדין אני ממשיכה ונהנית מהתרופה שלי: חוט ומחט . יוצרת את העולם שלי בבד ורקמה ומרגישה כל פעם מחדש איך הסיפוק והשמחה  נוצרים בתוכי  כאשר התמונות נוצרות.

עלוית ברנדלק

השאירו פנייה לאומן:

[/vc_column_text]

שם מלא

מספר טלפון

דואר אלקטרוני

תוכן הפנייה

[/vc_column_inner]