כיום קיים מגוון תרופות לטרשת נפוצה שמסייעות להפחית את תדירות ההתקפים ואת ההתקדמות של המחלה: מה היתרונות והחסרונות של כל טיפול? מהן תופעות הלוואי? ומה אופן השימוש בתרופות השונות? מדריך
בעבר היה נהוג שרופא סמכותי קובע בשביל המטופל את הטיפול לו הוא זקוק. כיום נהוג לשתף את המטופל ולתת לחששותיו והעדפותיו משקל בבחירת הטיפול. ההנחה של הרפואה המתקדמת היא שבחירה משותפת תוביל לכך שהמטופל יהיה שלם עם הטיפול, ייקח אותו באופן קבוע, יחוש פחות חרדה ושההיענות והציפיות החיוביות יובילו לתוצאות טובות יותר.
נכון ליולי 2020 קיימות בשוק 13 תרופות שמאושרות לטיפול בטרשת נפוצה בישראל, בהן תרופות ותיקות הנמצאות בשימוש כבר למעלה מ-20 שנה ותרופות חדשות – חלקן אושרו ממש לאחרונה.
הטיפול האידיאלי הוא בעל היעילות הגבוהה ביותר, מינימום סיכונים, כמה שפחות תופעות לוואי, שנוח לקבל אותו ושיש עליו ניסיון מחקרי וקליני רב. לצערנו, עדיין לא קיימת התרופה המושלמת.
גישה טיפולית מקובלת ברוב המרכזים היא התחלת טיפול מתון יחסית ומעבר לטיפולים בקו שני ושלישי על פי צורך בלבד, במידה ונראית התקדמות של המחלה מבחינה קלינית או בבדיקות ההדמיה. בצורה כזאת נחסכים טיפולים שאין בהם צורך. מאידך, גישה זאת מחייבת – במיוחד בשנים הראשונות לאבחנה ובכלל – להיות "עם אצבע על הדופק" וכשנדרש להתאים את הטיפול באופן מהיר בכדי למנוע התקפים. צעד זה חשוב במיוחד כאשר המטופל נמצא במצב בו אין נכות משמעותית – וזאת בכדי למנוע נכות עתידית.
בשנים האחרונות הולכת ותופסת תאוצה גישה נוספת – התחלת טיפול עוצמתי יותר כטיפול קו ראשון ובהמשך מעבר לטיפול מתון יותר – במידה ואופי פעילות המחלה נותר נמוך ומאפשר זאת.
לאחר בחירתו של הנוירולוג את קבוצת התרופות שמתאימה למהלך המחלה של המטופל ומאפייניו הרפואיים האישיים, ניתן לעבור על יתרונותיהן וחסרונותיהן של התרופות המתאימות במדדים השונים ולבחור יחדיו את התרופה המתאימה ביותר.
