נולד ב-5.12.1966, גדל בחיפה על רכס הכרמל המערבי, בן להורים ילידי הארץ, אח צעיר לשתי אחיות. בילה ילדותו בשובבות על אופני כביש ספורט, חניך בתנועת הצופים.

ב-1985 התגייס לחטיבת גולני והגיע לתפקיד מ"מ וקמב"ץ.

לאחר שירותו הצבאי נסע לשנה לטיול הגדול לאחר הצבא למזרח: לתאילנד, נפאל, סינגפור, אוסטרליה, ניו זילנד ופפואה ניו גיני.

בשנת 1991 החל לימודי משחק באוניברסיטת ת"א, הכיר את אשתו ליאת בלימודיו ונולדו לזוג שני ילדים.

לאחר סיום לימודי המשחק הצטרף לתיאטרון ילדים ע"ש אורנה פורת, והופיע בהצגות כמו: "צבע הפנינה" ו"אורי".

בה בעת בשנת 1996 למד קורס הסבה מקצועית לתכנות, והחל לעבוד בחברת הייטק ברמת גן עד 1998, השנה שבה אובחן כחולה בטרשת נפוצה. במקביל נולד בנו הבכור ואיל הפך לאב במשרה מלאה, תוך ניסיון למצוא הבראה למחלה, כמעט בכל דרך אפשרית שפגש. תהליך זה ארך כ-12 שנים, במהלכם נולד עוד בן, והמשפחה עברה לגור בצפון הארץ.

בשנת 2009 החל להופיע בתיאטרון תמונע, ובהצגה אורחת בתיאטרון נטו, עם ההצגה שכתב: "מי הזיז את השרפרף שלי"? ההצגה מתארת סיפור מסע בחיפוש אחר מרפא למחלת הטרשת הנפוצה, המסופר ומשוחק ע"י החולה במחלה. ההצגה כולה היא מונולוג המדבר על החיים בצל המחלה: "תרופות הפלא" הקיימות בשוק, פתרונות רפואיים, לכאורה, חשיבה חיובית, והשינויים העוברים על יחסיו עם הקרובים לו – כל זה ברוח שובת לב של אירוניה והומור עצמי.

בשנת 2010 כתב את "שיר התרופות" שהולחן ע"י דורי בן-זאב. במקביל ההצגה הצליחה מאד, ואף תורגמה ע"י איל לאנגלית והוצגה ב-ROYAL ACADEMY OF DRAMTIC ARTS בלונדון, כאשר הקהל התרגש ומחא כפיים בעמידה.

במקביל המחלה התקדמה, איל נאלץ לעבור להוסטל טיפולי במגדל העמק ושהה בו כארבע שנים. כיום, מזה כשלוש שנים גר ב"בית הכתום" וכל יום מגיע למרכז היום "סרניטי" בקיבוץ מזרע. איל עוסק באמנות ובציור, בטכניקה שיצר בעצמו תוך הדרכה בשימוש ביד שמאל, שרק אותה הוא יכול להפעיל. בשנה האחרונה יצר באקריליק על קנבס, כ-60 יצירות.