אלו מחלות כרוניות משפיעות על יכולת הנהיגה? מתי אמור הרופא לדווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים? וכיצד ניתן לבחון ולשקם את יכולות הנהיגה? מדריך מקיף
נהיגה ברכב במדינות דמוקרטיות מהווה זכות בסיסית במסגרת הזכות לחופש התנועה ולמימוש עצמי, אולם מחלות ומצבים רפואיים שונים עלולים לפגוע בכישורי הנהיגה, ובמקרים מסוימים נדרשת הימנעות מנהיגה, לעתים גם לפרקי זמן ממושכים ואף לצמיתות, כדי למנוע תאונות דרכים.
בישראל פועל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) מטעם משרד הבריאות במטרה למנוע תאונות דרכים שנגרמות על רקע ליקויים בריאותיים של נהגים. סעיף 12 ב' (א) לפקודת התעבורה מטיל חובה על כל רופא שמאבחן מחלה אצל מטופל שעלולה לטעמו לסכן את המטופל או הזולת בעת נהיגה ברכב – לדווח על כך למכון. אמנם החוק מאפשר לרופא להפעיל שיקול דעת האם לדווח למכון על ליקוי בריאותי שעלול להשפיע על הנהיגה, ולפי מחקרים שלילת רישיון נהיגה ממטופל עלולה להוביל להרעה במצבו על רקע פגיעה בדימוי עצמי, ביכולת להתפרנס, בהצלחת תוכניות טיפוליות/שיקומיות ובפגיעה במידת האמון של המטופל במערכת, אולם מהצד השני קיים הסיכון לתאונת דרכים ופגיעה עצמית/ באחר בעת נהיגה, ולכן על רופאים מוטלת חובה מוסרית ואתית-רפואית לדווח על מטופלים שמסוכן שיסעו בכבישי הארץ.
