לעתים קרובות אנשים עם טרשת נפוצה מגלים כי יש להם בעיות קוגניטיביות כאשר קשה להם לקרוא ספר או לעקוב אחר שיחה. קשיים אלה יכולים להשפיע על היכולת לעבוד, ליצור קשרים חברתיים וליהנות בזמן הפנוי, ולכן יש לאבחן אותם במדויק ולנסות לנטרל גורמים העשויים להחמיר אותם.

מה זה קוגניציה?

המושג קוגניציה משמש כדי לתאר את "יכולות החשיבה" של האדם ומערב את התכונות הבאות:
• היכולת להתמקד, לשמר קשב ולהעביר את הקשב למוקד חדש
• למידה, הפנמה ושליפה של מידע
• הבנה ושימוש בשפה באופן תואם ואפקטיבי
• ביצוע פעולות חשבוניות
• יכולות ניהוליות (executive function) כגון תכנון פעולות, ביצוע מטלה בסדר הנכון או ההגיוני, שליטה בדחפים, העברת הידע שלמדתי מסיטואציה אחת לשימוש במצב אחר, הבנה ועבודה עם מושגים מופשטים.

פגיעה קוגטיבית בעקבות טרשת נפוצה

השינויים ביכולת של המטופל לחשוב, לזכור ולארגן – יכולים להיות מטרידים מאוד. לצערנו, החברה לרוב מדביקה תווית שלילית על אנשים שחווים קשיים בתחומים אלו, לפעמים בטעות רואים בהם טיפשים או עצלנים. תמונה זו מעוותת ורחוקה מן המציאות.

מחקרים מעריכים כי בין 45%-65% מן האנשים עם טרשת נפוצה יחוו קושי קוגניטיבי כלשהו, כאשר הפגיעה הקוגנטיבית הנפוצה היא בדרך כלל פגיעה בזיכרון. אולם ממש כמו הסימפטומים הפיזיים בטרשת נפוצה, אין שני חולים החולקים בדיוק את אותם קשיים וישנם הבדלים רבים באשר למידת חומרתם.

לא תמיד נראה קשר בין רמת הפגיעה הפיזית ליכולות הקוגניטיביות. בנוסף, לפעמים היכולות הקוגניטיביות יכולות להיפגע באופן זמני בשל התקף, עייפות או גורמים מצביים אחרים ומשתפרות לאחר התאוששות.

שינויים ביכולות הקוגניטיביות יכולים להתרחש כבר בתחילת המחלה או לאחר שנים רבות. אנשים עם טרשת נפוצה חווים רק לעיתים רחוקות מאוד פגיעה קוגניטיבית חמורה כפי שמתרחשת במחלת האלצהיימר. בנוסף, ההתדרדרות הקוגניטיבית בטרשת נפוצה יכולה להיעצר ולעיתים אף להשתפר מעט, בניגוד למחלת האלצהיימר. רוב האנשים עם טרשת נפוצה מרגישים שינויים בינוניים בלבד בחלק מיכולותיהם הקוגניטיביות.

איך להקל את הסימפטומים?

כמו סימפטומים אחרים בטרשת נפוצה, קשיים קוגניטיבים אינם יציבים וישנן סיטואציות היכולות להחמיר את הסימפטומים. כדי לעזור לך לזהות סיטואציות הגורמות להחמרה בזיכרון ובחשיבה שלך, נסה לענות על השאלות הבאות – "אני חש קשיים קוגניטיביים כאשר…?":
• אני לחוץ
• לא נחתי מספיק

• חם לי
• עבדתי במשך שעות ארוכות ברציפות
• אני מרגיש עצבני או חסר מנוחה
• זהו תחילתו של היום
• זהו סופו של היום
• נאלצתי להסיט את הקשב שלי מדבר אחד שהייתי מרוכז בו לדבר אחר
• אני בעבודה
• אני בבית
• אני עושה קניות במקום הומה אנשים וצפוף
• רועש מידי
ההבנה מה ייתכן וגורם להחמרת הסימפטומים עשויה לעזור לך לנהל טוב יותר את הקשיים. זכור כי זה שיש לך קשיים קוגניטיביים אין זה אומר שאתה עצלן, טיפש, לא מתעניין או לא יכול להבין כאשר אתה מתקשה לעקוב אחר שיחה, הססני, לא מסוגל לעבוד, לא מסוגל להיות הורה, בן זוג, חבר או מתחיל להשתגע.

הערכה ומדידה של היכולות הקוגניטיביות

הערכת היכולות הקוגניטיביות מתבצעת באמצעות מבחנים נוירו-פסיכולוגים. מבחנים אלו נבנו ותוקפו על ידי פסיכולוגים לאחר שהועברו למספר גדול של נבדקים. למבחנים הנוירופסיכולוגים ישנן נורמות המאפשרות לבוחן לדעת האם יכולת הנבדק הינה בטווח הנורמטיבי או מחוץ לטווח זה. יכולת נמוכה מן הטווח הנורמטיבי במבחנים יכולה להעיד כי לנבדק ישנה פגיעה קוגניטיבית.

כיום ישנם מבחנים נוירו פסיכולוגיים המיועדים לבחינת מחלות ספציפיות. לטרשת הנפוצה קיימים מספר אבחונים כאלה. אחד מהם נקרא Neuropsychological Screening Battery for Multiple Sclerosis) NSBMS) מבחן זה הוא מבחן נייר ועיפרון, בו יושב הנבדק מול הבוחן במשך כ-45 דקות והם מבצעים יחדיו מטלות שונות שיעזרו לבוחן להעריך את יכולותיו הקוגניטיביות.

החידוש האחרון בתחום המבחנים הנוירופסיכולוגים הוא האבחונים הממוחשבים. לאבחונים אלו יתרון גדול על אבחוני הנייר ועיפרון: הם בודקים טווח רחב יותר במהירות רבה יותר. הסטנדרטיזציה במבחנים אלו גבוהה והם אינם מוטים מהנבדק או הבוחן – הם מודדים בדיוק רב את מהירות התגובה של הנבדק ותוצאות האבחון ניתנות לבדיקה מייד בתום הביצוע.

האם ייתכן שתוצאות המבחן יהיו נמוכות, אך לא קיימת פגיעה קוגניטיבית?

כן. יכולותינו הקוגניטיביות מושפעות מגורמים רבים: הטיפול התרופתי, המצב הרגשי, השעה ביום, עייפות, רעב, כאב, הסחות, הפסיכולוג שנמצא מולי, אירועים שהסיטואציה מזכירה לי ועוד ועוד. לכן, על הנבחן לשתף את הפסיכולוג בתחושותיו, על מנת שיוכל לתת הערכה נכונה.

איך יודעים שנפגעה יכולתי הקוגניטיביות אם לא מדדו אותה לפני הופעת המחלה?

אכן קשה להעריך. בבדיקה הראשונה אין אנו יודעים כיצד הנבחן היה בעבר ועל כן הוא מושווה לרמה הממוצעת בהתאם לגילו, מגדרו ורמת ההשכלה שלו. בעקבות השוואה זו יכולות להיווצר טעויות, בהן:

• יכול להיות נבדק שנמצא כי היכולות השפתיות שלו תקינות ובטווח הנורמטיבי, אך בעבר יכולותיו היו גבוהות בהרבה מעל הממוצע. לכן כעת, כשהן נמצאות "רק" ברמה הממוצעת, ישנה פגיעה קוגניטיבית שאין ביכולתנו לזהותה.

• נבדק שנמצא שיכולת התפיסה המרחבית שלו נמוכה מהטווח הנורמטיבי, עלול להיות מאובחן עם חשש לפגיעה ביכולת התפיסה המרחבית – אך ייתכן שמאז ומעולם תחום זה היה לא מפותח אצלו.

מתי עוברים את הבדיקות?

כל מטופל במרכז לטרשת נפוצה עובר הערכה קוגניטיבית כחלק מהליך האבחון. בדיקה זו באה לבחון האם קיימת פגיעה קוגניטיבית כאשר הנבדק מושווה לממוצע באוכלוסיה הדומה לו במאפיינים.

בנוסף, הבדיקה מייצרת נקודת השוואה לעתיד. יכולותיו הקוגניטיביות של המטופל בהליך האבחון בתחילת המחלה ישמשו למעקב והשוואה של ההערכות הקוגניטיביות הבאות, בכדי לאפשר הערכה מדוייקת ומהירה של שינוי ביכולות הקוגניטיביות.

מה משפיע על הפגיעה הקוגנטיבית? 
* הכותב הוא פסיכולוג ומנהל קהילת טרשת נפוצה ברשת החברתית-בריאותית "כמוני"

מומלץ לקריאה בשלב חיים עם המחלה

המאמר באדיבות קהילת טרשת נפוצה באתר "כמוני"