האם מותר לאנשים עם טרשת נפוצה להתעמל? אילו סוגי ספורט מומלצים לאנשים עם טרשת נפוצה? ולמה חשוב לשים לב כשעוסקים בפעילות גופנית? מדריך
בהיסטוריה הרחוקה של הטיפול בטרשת נפוצה, רופאים המליצו למטופלים לא לעסוק בפעילות גופנית. הטיעונים המרכזיים היו שקשה לעסוק בפעילות גופנית עם תסמינים של טרשת נפוצה, שבעקבות הפעילות הגופנית המטופלים עלולים לחוש כאב ועייפות, וגם מחשש שהעלייה בטמפרטורת הגוף תחמיר את התסמינים של טרשת נפוצה.
השינוי ההיסטורי בגישה מיוחס למחקר פורץ דרך מ-1996 של ד"ר ג'ק פאטאג'אן מאוניברסיטת יוטה, שבדק את ההשפעה של תכנית שנמשכה 15 שבועות וכללה פעילות אירובית בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, שהושוו למטופלים שלא ביצעו פעילות גופנית. הממצאים היו מובהקים ומנוגדים לכל מה שחשבו לפני כן – האנשים בתוכנית האירובית הרגישו שהעייפות פוחתת, חשו פחות דיכאון וכעס ושיפרו את איכות חייהם.
מאז פורסמו מחקרים רבים בנושא וכיום כבר ידוע מעבר לכל ספק כי לא רק שלא צריך לאסור על ביצוע פעילות גופנית, חשוב לעודד אנשים עם טרשת נפוצה לבצע פעילות גופנית ולנהל אורח חיים פעיל ככל הניתן, מאחר ולפעילות הגופנית והשיקומית יתרונות רבים לתפקוד הנוכחי והעתידי.